סובלנות בסימן שאלה

ועד פעולה שהוקם לאחרונה מנסה למצוא מקום חלופי ל"מוזיאון הסובלנות" העתיד לקום על שטחו של בית קברות מוסלמי בירושלים. להקמת המוזיאון עשויות להיות תוצאות הרות אסון על היחסים בין הדתות אומרים חברי הוועד

החלטת בג"ץ לאשר את הקמת מוזיאון הסובלנות במתחם בית הקברות המוסלמי בממילא, ירושלים, לא הרפה את ידיהם של חוג נכבד של אישי ציבור ורוח מירושלים שפועלים למצוא מקום חלופי למוזיאון. בתמונה: יועצו של ראש הממשלה הפלסטיני מתפלל בבית הקברות בממילא, בהפגנה שהתקיימה במקום ב-2007 – צילום: AHMAD GHARABLI/AFP/Getty Images

התכנון להקים את "מוזיאון הסובלנות", של מרכז שמעון ויזנטל, על אדמת בית הקברות המוסלמי באזור ממילא בירושלים כבר הביא תגובות רבות. לאחרונה, לאחר שבית המשפט העליון דחה את העתירות נגד המשך בניית המוזיאון, הקימו מספר אנשי רוח ועד פעולה במטרה למצוא מקום חלופי למוזיאון. הוועד כבר יצר קשר עם מספר כנסיות בירושלים כדי שיתרמו שטח חלופי להקמת המוזיאון. אם אכן ייבנה המוזיאון על אדמת בית הקברות, הם טוענים, זו תהיה עילה לסכסוך בין דתי חריף.

ועד הפעולה הוא התארגנות של אנשי רוח ערבים ויהודים מירושלים, הבאים מכל קצווי הקשת הפוליטית והחברתית, כדי למנוע התלקחות עתידית על רקע הקמת המוזיאון. לדברי גרשון בסקין, אחד מחברי הוועד ומנכ"ל שותף של המרכז הישראלי-פלסטיני למידע ומחקר, מטרת ועד הפעולה היא לאסוף מידע, לגבש קו פעולה של העברת מידע לציבור וגיוס תמיכה בקרב ארגונים יהודים בארץ ובארה"ב. עד כה הוציאה הקבוצה מספר פרסומים וערכה כמה ימי עיון ומפגשים.

"אני משוכנע שיהדות ארה"ב שאוספת תרומות כדי לבנות על בית העלמין לא מודעת להשלכות הצפויות של המעשה ההזוי הזה", אמר לאפוק טיימס ברוך שליו, חבר נוסף בוועד הפעולה ולשעבר יועץ לשר האנרגיה והתשתיות בזמנו, אריאל שרון. "כדי שזה ישתלם להם לבנות על קרקע חלופית, אנו מנסים לגייס סיוע מכנסיות בירושלים".

הסכם העברת הקרקע לחברת "מרכז שמעון ויזנטל" נחתם בשנת 2005. מוזיאון הסובלנות עוצב על ידי האדריכל הבין-לאומי פרנק גרי ותקציבו כ-200 מיליון דולר שנאספו מתרומות. חזיתו של המוזיאון תצופה בזכוכית טיטניום, והבניין יבלוט על רקע השכונה העתיקה נחלת שבעה הסמוכה. הרעיון להקים מוזיאון סובלנות בירושלים נהגה על ידי שמעון ויזנטל, ניצול שואה שפעל רבות להעמדת פושעים נאצים לדין. מוזיאון הסובלנות בממילא אמור להיות מרכז חינוכי להתמודדות עם המגמות העכשוויות של קיצוניות, אנטישמיות גלובלית ושנאה ולקדם כבוד אנושי, אחריות ואחדות בין הדתות.

העבודות במקום הוקפאו ב-2006 לאחר שהוגשה לבג"צ עתירה על ידי עמותת "אלאקצא" לפיתוח נכסי ווקף, השייכת לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ועל ידי עמותת כראמה שייצגה משפחות ממזרח ירושלים שאבותיהם קבורים בבית הקברות בממילא. ב-2008, החליט בג"צ לאשר את המשך הבנייה בטענה כי המוזיאון עבר את כל הליכי התכנון והבנייה הראויים וכי יש תקדימים משפטיים בעולם ובישראל לפינוי קברים או לבנייה מעליהם. נוסף לכך, התייחסו השופטים גם לערכי המוזיאון והתועלת שבהקמתו כשיקול בפסיקתם.

לדברי בסקין, בג"צ אישר את בניית המוזיאון כי מבחינה חוקית מרכז שמעון ויזנטל קיבל כנדרש את כל האישורים, אך הוסיף כי התנגדותו לבניית המוזיאון אינה עניין חוקי, אלא עניין ציבורי. "ביקשנו מבית המשפט להרחיב את הראייה ולראות שיש נזק ציבורי ותדמיתי למדינת ישראל. בג"צ לא נכנס לעניין הציבורי אלא לחוקי. מרכז ויזנטל עבר תהליך חוקי ועבר הליך של קבלת היתר בנייה. הם פעלו לפי החוק. בג"צ יכול לשפוט רק לפי החוק, אבל זה עניין ציבורי יהודי ולאומי ולא עניין משפטי".

"בעיניי הסכנה הגדולה ביותר היא לעתיד העיר ירושלים. ירושלים היא לא רק עיר יהודית וישראלית. היא שייכת לכל האנושות וקדושה גם לנצרות ולאסלאם. אם אנחנו חושבים שבעתיד ניתן ליצור מצב של שלום, הדבר הזה יישאר כפצע. חייבים לכבד את כל המקומות הקדושים של כל הדתות", אמר בסקין.

בסקין ציין כי במרכז קהיר יש בית קברות יהודי שעיריית קהיר מעוניינת מאוד למכור ליזמי נדלן אך נמנעת מלעשות כן. "אנחנו נותנים הכשר לקהיר לעשות אותו דבר", הוא אמר, "לא ייתכן שבמדינת ישראל ובירושלים, כשאנחנו הריבונים אפשר לעשות דברים כאלה".

פרופ' ישראל בן אריה, חתן פרס ישראל, טוען כי אחת מהסכנות העיקריות של בניית מוזיאון הסובלנות במקומו הנוכחי היא האפשרות של התפשטות בנייה נוספת בחלקים אחרים של בית הקברות. "מדוע לא לפנות את כל שטח בית הקברות לנצל את הקרקע המאוד יקרה כאן במרכז העיר, לפיתוחה של ירושלים", הוא שואל בציניות. "נראה לי כי אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו. גם לטעון שבעצם לא פוגעים בבית הקברות וגם לטעון שבעצם אפשר לפנות אותו" .

פרופ' בן אריה מוסיף כי אם יוקם המוזיאון, וגם אם הקמתו לא תוביל למהומות ולהתנגדויות כעת, בעתיד יהווה המוזיאון מקור נצחי להאשמות נגד מדינת ישראל. האשמות על דרכי התנהגותה בשטחה הריבוני בשמירה על מקומות קדושים של עמים אחרים, דבר העשוי לפגוע בה הן מבחינה מדינית והן מבחינה מוסרית.

"נראה לי כי גם כיום מן הראוי שתיערך פנייה ציבורית להנהלת המוזיאון שתסיר מיוזמתה היא את רעיון בניית "המוזיאון לסובלנות" בשטח בית הקברות המוסלמי בממילא לטובת הכול, וכי יימצא מקום אחר בירושלים לבנייתו. מקום עליו ייבנה מוזיאון לתפארת בצורה שתהיה לכבוד לו ולמדינת ישראל כולה", אמר פרופ' בן אריה.