דני רבינוביץ

עמוס עוז העריך השבוע ("הארץ", 16.11), שהתארגנות השמאל החדשה שאתה הוא מזוהה תכלול "את אנשי מרצ, פורשים מהעבודה, הירוקים ותומכי דב חנין". זו אמירה זהירה, שאינה עוסקת בתנועות אלא באינדיווידואלים. בכך עוז צודק. "עיר לכולנו", תנועתו של חנין שהייתי בין מקימיה, היא, למשל, תנועה על-מפלגתית, שאינה יכולה לחבור למפלגה זו או אחרת.

מכל מקום, בהעדר הערכות מספריות, קביעתו של עוז היא משאלת לב. למרצ המדולדלת יש צורך ביותר מפורשים מכאן ותומכים משם כדי להביא מהפך פוליטי. גורלה תלוי ביכולתה להניע מאות אלפים למחוזות פוליטיים חדשים. והסימנים המוקדמים אינם מבשרים טובות.

פריצת גבולות של מחנה פוליטי מתבססת תמיד על חיבורים פוליטיים ורעיוניים חדשים, שיהיו רלוונטיים לציבור פוטנציאלי מגוון. על הרעיונות לחצות קבוצות ומחנות. לשכנע המונים שהבשורה החדשה עומדת לייצר מומנטום ולהביא לעולם ישות פוליטית גדולה מסכום כל חלקיה.

כך קרה בתל אביב עם "עיר לכולנו", שיצרה חיבור פוליטי בין אג'נדה של שוויון וסולידריות לבין חשיבה סביבתית. אפשרות זו הלהיבה רבים שכבר שנים אינם מוצאים את עצמם בין השרידים הדינוזאוריים של המפלגות הפוליטיות החיוניות בישראל. כשהגיע יום הבחירות היו לצדנו יותר מאלף מתנדבים צעירים. רבים מ-46 אלף הבוחרים שנתנו אמון בחנין לא הצביעו קודם כלל. רבים אינם רואים עצמם כשמאלנים. אלפים מהם הם מצביעי ימין מסורתיים.

הדגם שעבד בתל אביב אינו מתכון יחיד להצלחה, אך העיקרון ברור. כל עוד ההבטחה של עוז ושל חיים אורון מסתכמת ברעיונות טובים לפתרון הסכסוך הישראלי-הפלשתיני, סיכוייהם לפרוץ קטנים. קדימה, העבודה, מימד, חד"ש, רע"ם-תע"ל, מתוני הליכוד וחלק ממנהיגי ש"ס כבר מדברים בשפה דומה. אם זו תהיה חזות הכל, עלול המיזם שלהם להסתכם בנדידת קולות פנימית, ממינסק לפינסק. הכל יישאר בתוך המחנה המצומק והיגע מצדקת דרכו המתארכת. מה שהיה הוא שיהיה.

הכשל לזהות חיבור ערכי ופרוגרמטי מהסוג שההתארגנות הזאת זקוקה לו, בולט. עוז מזכיר בהיסח הדעת את הירוקים כשותפים פוטנציאלים. התארגנות השמאל החדשה אינה מקיימת מגעים עם מפלגת הירוקים, שנחלשה מאוד באחרונה, אלא עם התנועה הירוקה – מפלגה חדשה, שבניגוד לקודמתה מאגדת מנהיגים אותנטים של התנועה הסביבתית בישראל.

ירוק כזה, ירוק אחר – עוז וחבריו בשמאל המסורתי טרם התפנו להתעמק בהבדלים בתחום שהם רואים עדיין כסרח עודף של הפוליטיקה ה"אמיתית". הנה היא מחטיאה, חבורת הנרקיסים, עוד חיבור פוליטי חשוב שהציבור צמא לו, ושהיה יכול לתת להם דחיפה קדימה.