יעד המרכזי של התנועה הירוקה כמפלגה פוליטית הוא להיכנס לכנסת ולהיות בעמדה של כוח והשפעה.

כדי לבחון את יכולתנו להגיע ליעד הזה, עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות:

רושלים – אחוז גדול ניכר מהידע על הסכסוך הישראלי פלסטיני נוצר על ידי חזרה מתמדת על אותן טענות יסוד שמשרתות את הצידוקים של כל אחד מהצדדים. מעטים מדי מאיתנו טורחים לשקול את האפשרות שיש אולי פרשנות אחרת למציאות. אם כך, יתכן שגם הטיעונים שלנו אינם הגרסה הבלעדית לאמת.

רושלים – זה לא היה באמת בגלל העיתוי. התנצלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני סגן נשיא ארה"ב, ג'וזף ביידן, אפשרה לביידן לנאום באוניברסיטת תל אביב לסיים את ביקורו בנימה חיובית. משב הרוח הקרה מוושינגטון הגיע רק אחרי שראש הממשלה חשב כבר ששרד את הסערה.

הממשלה הנוכחית מצטיינת בהצבת המדינה על מסלול התנגשות עם שאר העולם. למרבה הצער, הממשלה והתקשורת ממקדים את תשומת הלב ביחסים עם ארה"ב ולגמרי מפספסים את הפואנטה האמיתית. .. הבעיה שלנו איננה מערכת היחסים שלנו עם וושינגטון, אלא עצם קיומנו באזור ויחסנו עם שכנינו. הגיע הזמן שהציבור הישראלי יתעורר משנת החורף המאוחרת שלו ומאשליית השקט והנוחות. הקיץ החם מתקרב ואיתו מתקרב אסון.

היעד

הקמת "המרכז לקדמה ישראלית" – מרכז מחקר, תקשורת ואקטיביזם – לקידום יצירת מחנה פוליטי פרוגרסיבי בישראל ולהעצמתו כאלטרנטיבה שלטונית.

רושלים- נשיא הרשות הפלסטינית מוחמד עבאס פרסם צו נשיאותי המורה לערוך את הבחירות בינואר. זאת לאחר החלטתו לחתום על ההצעה המצרית לפיוס פנים-פלסטיני, תוך ידיעה כי החמאס יסרב לחתום על ההצעה.

עבאס הדגים מנהיגות נחושה. לאחר 20 שנה הוא כינס את ועידת הפתח, בעוד אפילו ערפאת חשש שהועידה תפלג את התנועה ותהרוס את המאבק לשחרור לאומי. הועידה הסתיימה עם אחדות יחסית סביב מנהיגותו של עבאס. למעט הפיאסקו- מנקודת מבט פלסטינית- משיכת ד"ח גולדסטון מהדיון במועצת זכויות אדם ואזרח של האו"ם, הפופולריות של עבאס גבוהה יותר משל כל מנהיג פלסטיני אחר.

ירושלים- עדיין אין לנו מושג של ממשי מה או מתי יציג הנשיא אובמה בתור יוזמתו לתכנית השלום הישראלית-פלסטינית . בינתיים, השליח המיוחד מטעם ראש הממשלה נתניהו, יצחק מולכו, מנסה להגיע להבנות עם הממשל האמריקאי עוד לפני הפגישה הבאה בין הסנטור מיטשל לנתניהו.

השמועות אומרות ש עכשיו משנתניהו הסכים לפיתרון שתי המדינות, התכנית של אובמה תתמקד קודם כל בהגדרת הגבולות בין מדינת ישראל לבין המדינה העתידית של פלסטין,

יש הגיון בהתמקדות בגבולות, היות וברגע שתושג הסכמה על הגבולות, תוכל ישראל להמשיך את הפעילות בהתנחלויות באזורים שיסופחו לישראל ולהתחיל להקים דיור חדש למתנחלים שיאלצו לעזוב את בתיהם באזורים שיהפכו להיות חלק מהמדינה הפלסטינית.

רושלים- מופע הדרכים של אובמה היה וחלף. עכשיו הגיעה העת שאנשי הממשל בוושינגטון יציגו את תוכנית השלום שלהם. המזרח התיכון לא יכול לחכות; אם לא תהיה התקדמות, תהיה התדרדרות לאלימות. אין סטאטוס קוו במזרח התיכון. הנה מספר מסקנות שהצוות האמריקאי צריך להציג בוושינגטון:
שלום כלכלי- הטלוויזיה הישראלית הפיקה כתבות מגאזין על הבום הכלכלי ברמאללה. הם הדגימו את הקשר הישיר בין נגישות, פתיחת המחסומים, לצמיחה כלכלית. הצמיחה קצרת הטווח בהחלט מעוררת התפעמות, אם לוקחים בחשבון את הנסיגה של השנים האחרונות. אולם ישנן מגבלות שחייבים להבינן. אסור שהשינוי הפתאומי לטובה יעוור אותנו מלראות את מציאות הכלכלית בשטחים הכבושים.

ירושלים – הנאום שנשא נשיא ארצות הברית ברק אובמה בקהיר, בנוסף להערות עוקבות שהשמיעו אובמה ובכירים נוספים בממשל, הבהירו מעבר לכל ספק שהפתרון היחיד לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא שתי מדינות לשני עמים. אין פיתרון אחר. רק שלוש מדינות בעולם מתנגדות כיום לפתרון זה: איראן, לוב וישראל.

רושלים – האם הממשלה החדשה בישראל נמצאת על מסלול התנגשות עם ארצות הברית? נראה שכן. הנשיא ברק אובמה ומזכירת המדינה שלו כבר הבהירו לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן חד-משמעי שהפתרון של שתי מדינות לשני עמים הוא הפתרון היחידי לסכסוך הישראלי-פלסטיני שנמצא על השולחן. בהצהרה שהתנוססה באתר של משרד החוץ, אמר שר החוץ אביגדור ליברמן: "יש מסמך אחד שמחייב אותנו. אנחנו נלך בדיוק לפי אותו מסמך, מפת הדרכים, כולל מסמך טנט, כולל מסמך זיני… אני הצבעתי נגד מפת הדרכים בממשלה, אבל זה המסמך היחידי שאושר בממשלה ובמועצת הביטחון, דומני החלטה 1505 – זו החלטה מחייבת, גם את הממשלה הזאת."