ירושלים- עדיין אין לנו מושג של ממשי מה או מתי יציג הנשיא אובמה בתור יוזמתו לתכנית השלום הישראלית-פלסטינית . בינתיים, השליח המיוחד מטעם ראש הממשלה נתניהו, יצחק מולכו, מנסה להגיע להבנות עם הממשל האמריקאי עוד לפני הפגישה הבאה בין הסנטור מיטשל לנתניהו.

השמועות אומרות ש עכשיו משנתניהו הסכים לפיתרון שתי המדינות, התכנית של אובמה תתמקד קודם כל בהגדרת הגבולות בין מדינת ישראל לבין המדינה העתידית של פלסטין,

יש הגיון בהתמקדות בגבולות, היות וברגע שתושג הסכמה על הגבולות, תוכל ישראל להמשיך את הפעילות בהתנחלויות באזורים שיסופחו לישראל ולהתחיל להקים דיור חדש למתנחלים שיאלצו לעזוב את בתיהם באזורים שיהפכו להיות חלק מהמדינה הפלסטינית.

רושלים- מופע הדרכים של אובמה היה וחלף. עכשיו הגיעה העת שאנשי הממשל בוושינגטון יציגו את תוכנית השלום שלהם. המזרח התיכון לא יכול לחכות; אם לא תהיה התקדמות, תהיה התדרדרות לאלימות. אין סטאטוס קוו במזרח התיכון. הנה מספר מסקנות שהצוות האמריקאי צריך להציג בוושינגטון:
שלום כלכלי- הטלוויזיה הישראלית הפיקה כתבות מגאזין על הבום הכלכלי ברמאללה. הם הדגימו את הקשר הישיר בין נגישות, פתיחת המחסומים, לצמיחה כלכלית. הצמיחה קצרת הטווח בהחלט מעוררת התפעמות, אם לוקחים בחשבון את הנסיגה של השנים האחרונות. אולם ישנן מגבלות שחייבים להבינן. אסור שהשינוי הפתאומי לטובה יעוור אותנו מלראות את מציאות הכלכלית בשטחים הכבושים.